15.12.2013

איך כותבים סצנה - חלק א' (מרכיבי הסצנה)

אז איך כותבים את אותה אבן יסוד שקוראים לה סצנה?

ראשית, בואו נבין מה זה סצנה.
סצנה היא התרחשות (הווה אומר צריך לקרות בה משהו) המתקיימת במקום אחד. הסצנה עצמה היא כמו סיפור קטן והיא לא יכולה להתחיל כפי שהיא מסתיימת. עדיף שתהיה בה התפתחות, שינוי, מכשול ואז הבנה.
אם גיבור מסוים ממשיך במשך כל הסצנה להתנהג באותה צורה אנחנו מקבלים סצנה משעממת ולא אמיתית. כי בני אדם (לרוב) יגיבו לשינויים ולמכשולים הנקרים להם בסצנה, ואפילו יהיו המכשולים האלו רק מילותיו של הדמות שאיתה הם משוחחים.

במהלך הסצנה, הדמויות צריכות להגיב ולהתפתח ובעצם לשנות את התנהגותן בהתאם לנסיבות. שינוי התנהגות בסצנה נקרא "ביט". כשכותבים דיאלוג צריך לדאוג שיהיו כמה ביטים בסצנת הדיאלוג אחרת תתקבל תחושה שהגיבורים חוזרים על דבריהם. 

ברמה הקלאסית, גיבור צריך לעבור בסצנה מסע קטן שיכול לרומם אותו או לדכא אותו. זה יכול להיות חשיפה למידע חדש או חוויה שונה, אבל משהו צריך לקרות לו במהלך הסצנה.  
יש גם אפשרות לכתוב מספר סצנות מהירות וקצרות שבהם רואים את הגיבור במקומות שונים עושה משהו שהולך ומתפתח לידי מהלך של סצנה אחת. רצף סצנות קצרות שכזה נקרא סיקוונס. 


שנית, בואו נבין איך כותבים סצנה בצורה מקצועית.
בשונה מיצירות במדיומים אחרים (ספר או מסמך), בכתיבת הסצנה יש כללים מקצועיים מוגדרים לדרך שבה צריכים להמחיש את התסריט. 


הסצנה מורכבת מארבעה חלקים ברמה הטכנית: 

1. כותרת הסצנה - מופיעה בגדול, במובלט ועם קו מתחתיה ומציינת את מקום הסצנה בדגש של הפרטים הבאים:

  • האם הסצנה מתקיימת בחוץ או בפנים. (ובמידה והגיבור עובר מן החוץ אל הפנים במהלך הסצנה, צריך לציין חוץ\פנים)
  • האם הסצנה מתקיימת ביום או בלילה (אם זה קריטי אז צריך לציין גם שקיעה או זמן יותר ספציפי ביום)
  • ומקום ההתרחשות הספציפי של הסצנה - לא צריך פירוט גדול, רק כותרת כמו "ביתו של הגיבור" או "מונית"
  • מבחינה טכנית רק בדרפט שמיועד כבר לצילומים יש צורך למספר סצנות, אבל נהוג בכל זאת למספר את הסצנות גם בדרפט לקריאה. 

2. פעולה - כל מה שמתרחש בסצנה ברמת פעילות הגיבור או תיאורים שהמצלמה רואה. תמיד אחרי כותרת הסצנה יבוא תיאור של מקום הסצנה ומה הוא כולל. יש להימנע מתיאור פרטני מדי של הלוקיישן ולציין באופן כללי רק את הדברים החשובים ביותר על מנת שהקורא שלכם יבין מהו המקום שבו מתרחשת הסצנה, מי הן הדמויות, ומה אופיין.
בפעם הראשונה שדמות מופיעה בתסריט היא צריכה להיות מובלטת ומלווה בתיאור קצר בסוגריים שמציין את גילה, המראה הכללי שלה ואפיון אחר אם הוא חשוב (צולע, נגיד). בהמשך התסריט מספיק לציין את שמה של הדמות וללא הבלטה. 

3. דמות מדברת - צורת ההצגה של דיאלוג או מונולוג היא על ידי ציון הדמות המדברת במרכז העמוד. במידה ויש צורך להבהיר את סגנון הדיבור של הדמות הוא מופיע בסוגריים לידה כמו במקרים הבאים:
  • קריינות - הדמות המדברת מקריינת את הטקסט ולא מופיעה במה שרואים ולכן צריך לציין לידה - (וויסאובר או VO)
  • מחוץ למסך - הדמות המדברת נמצאת מחוץ למסך הנראה ובמקרה זה יש לציין - (אוף סקרין או OS)
  • מדברת למישהו מסוים - אם מדובר בדיאלוג אין צורך לציין למי הדמות מדברת, אבל אם יש בסצנה מספר דמויות ולא ברור למי הדמות תדבר צריך לציין - (מדבר אל.... או לוחש אל....)
  • הוראת בימוי ספציפית - אם הדמות לוחשת או מבצעת פעולה מיוחדת, גם זאת צריך לציין בסוגריים ליד שמה בכותרת הדמות המדברת. 

4. דיאלוג - כאן כתוב הטקסט כפי שהדמויות אומרות אותו והוא מועמד בצורה מיוחדת תחת כותרת הדמות המדברת. אם יש אקשן מיוחד שהדמות עושה תוך כדי דיאלוג (למשל בזמן קריאת שמות מרים רכז הקייטנה את המגפון שלו ומצפצף בו) ובתנאי שהוא פעולה קצרה, אפשר לציין זאת בסוגריים תוך כדי הדיאלוג. בכל מקרה אחר שבו הפעולה היא ארוכה יותר, צריך לתאר אותה בפורמט "פעולה" כפי שפירטתי בסעיף 2. 

בפוסט הבא אסביר איך לעבוד בצורה קלה עם מסמך מעוצב על מנת שלא תצטרכו להסתבך עם מרכוזים או לחיצות מיותרות על הטאב, וכיצד בצורה פשוטה אפשר להוציא תחת ידיכם תסריט שנראה מקצועי.

אם אתם מחפשים תוכנה או מסמך מיוחד שיעזור לכם לכתוב את התסריט עם ארבעת המרכיבים האלה באופן אוטומטי, אז כדאי שתקראו את הפוסט הבא.  

8 תגובות:

Maor Gillerman אמר/ה...

רוצה לחדד משהו:
כשאני כותב את התסריט, בנוסף לכל השיקולים הדרמטיים החשובים, ולמרות שיש בי רתיעה מהשיקול שתכף אפרט, אני גם מתחשב בקורא המיועד.
אם מדובר ביוצר שאמור לתרגם את התסריט לסרט - וזה יכול להיות יוצר שכיר, או שותף, או אני, אז אני כותב 'סרט' ומתייחס לתסריט כ'סרט'.
רוצה לומר, אין בי שיקולים מלבד אלו הרלוונטים לתוצאה הסופית - הסרט.

לעומת זאת, אם אני מייעד את התסריט לקריאה על ידי 'קורא' (יענו, הג'וב Reader) אז אני עושה כל מאמץ להתחשב בחוויה הספרותית שלו. זה יכול להיות קורא בקרן, או משקיע פוטנציאלי, או מבקר. אני מתחשב בזה שהחוויה שלו מסתכמת בקריאה, ולא בצפיה, ואני משתמש בכל התותחים כדי שיקבל את הfeel אליו אני מכוון. רק אם יתרגש מקריאת התסריט אצליח לעבור עם התסריט הזה לשלב הבא.

השיקול הזה מוליד פרדוקס מזעזע שכל תסריטאי צריך להתייחס אליו וליישב אותו:
המראה של הדף.
פה אני מתחבר בדיוק לפוסט שלך ולהערה שיש לכתוב רק את מה שרלוונטי וקריטי לתיאור הלוקיישן והדמות: הבאלאנס התכני והאסתטי.

'קורא' שמדפדף בתסריט וזה לו התסריט השלישי היום (דוגמת הקוראים של קרן הקולנוע), או קורא שטרוד בעניינים אחרים וחייב לקרוא את התסריט כי מישהו הכתיב לו לעשות זאת, מביט בעמוד אשר עמוס בטקסט ורוחו נופלת. קשה לקרוא תסריט, וקשה יותר לקרוא תסריט אשר חלקים גדולים ממנו הם תיאורים של מקומות או תיאורים של אקשן. 'קוראים' של תסריטים אוהבים לראות הרבה לבן על הדף.

אז איך רואים לבן על הדף? כותבים דיאלוגים.
יקומו מורים לתסריטאות וגורואים ויאמרו לך שהדיאלוג הוא החלק הכי פחות חשוב בתסריט.
אז אם אני צריך למעט בדיאלוגים אבל להשאיר דף לבן במידת האפשר - פרדוקס.

קח בחשבון שבתחילתו של התסריט, בשלב בו אתה מבסס ובונה את העולם החדש אותו אתה מציג לקורא, אתה צריך לתאר הרבה מאוד מקומות ורעיונות חדשים - ואותם עמודים ראשונים אלו העמודים בהם הקורא מחליט אם להמשיך או אם לאו, ואתה מגיע לדילמה מעניינת מאוד. קריטית.

באופן אישי, אני תמיד כותב ליוצר, ומדי כמה דראפטים מכין דראפט קליל יותר לקורא - כזה שמשלב דיאלוגים קצרים ששוברים את הבלוקים של התיאור רק למטרות אסתטיות, אבל אין לי כל כוונה שיהיו בתסריט שיוצא לצילום (shooting script).

דרך נוספת היא כתיבה בפסקאות - שוברים את התיאורים לפסקאות נפרדות.

חשוב לא לטבוע בתיאורי אקשן (לא 'אקשן' פעולה אלא 'אקשן' של ברוס לי וואן דאם) - האקשן הזה יבויים אחרי שיימצא לוקיישן ויותאם למקום. כדאי לרשום רק את הפעולות אשר מקדמות או משנות את הביט (השינוי עליו דיברת בפוסט).

ויש עוד אבל אני כבר די מאריך בשביל תגובה, לא? (:

Eran B.Y אמר/ה...

הי מאור!
אני מסכים חלקית עם מה שכתבת.
זה נכון שהקוראים הראשונים של התסריט הם קוראים מקצועיים ולכן התסריט לא צריך להיות עמוס בפרטים שלא רלוונטיים לשלב הזה ונחוצים רק בדרפט יציאה לצילומים.
עם זאת, להגיד שתסריט צריך לכלול בעיקר דיאלוגים זה לא נכון.

חשוב לרווח את התסריט כי בלוק של טקסט זה אכן משהו שנתפס כמאד מייגע לקריאה, ולכן חשוב לעשות את זה בכמה פסקאות, אבל האקשנים תפקידם קריטי בעיניי.
כי בפעולות לא כתוב רק תיאור המקום ומה לובשות הדמויות (כתיבת עומס פרטים בפעולות זו לא כתיבה תסריטאית טובה) אלא מה רואה המצלמה, וכשבתסריט כתוב באקשנים משהו קולנועי ומסקרן, הקורא נהנה מלקרוא את זה.

Maor Gillerman אמר/ה...

אבוי! הובנתי שלא כהלכה.
אני ממש לא חושב שעיקר התסריט צריך להיות דיאלוגים.
הבעיה, לדעתי, היא שהקורא מעוניין בקריאה של דיאלוגים ואילו התסריטאי שואף לכתיבה של מבנה ופעולות שיעבירו את הסיפור בצורה הטובה ביותר.
כאן הפרדוקס.

כשכותבים עבור 'קורא' צריכים לעשות התאמה בכדי שאותו קורא לא ייבהל כשהוא מדפדף בתסריט ולרווח את הפסקאות ולשבור את תיאורי הפעולה במשפט או שניים של דיאלוג.

Eran B.Y אמר/ה...

לצערי, עם התיקון שלך לא מסכים בכלל. תסריט עמוס בפרטים מייגע ומיותר גם כדרפט צילומים מאחר והתסריטאי צריך לדעת להשאיר מקום לעבודתם של האמנים האחרים על התסריט, אבל על כך ארחיב בפעם אחרת.

מבחינת ההערה שלך, אני חושב ששורת דיאלוג מיותרת שתכתב בין שתי פסקאות אקשן רק תפגום בתסריט עבור הקורא.

העצה היחידה שלי היא שגם הדיאלוגים וגם תיאורי הפעולות צריכים להיות כתובים טוב ובאיזון נכון בין האינפורמטיבי לאסתטי. ארחיב על זה בפוסט אחר.

אביב אמר/ה...

הבלוג מאוד עוזר לי אך הוא מדבר יותר על כתיבת תסריט של סרט מאשר של סדרה ויש לי הרבה שאלות בנושא התסריט לסדרה. למשל אם צריך לכתוב מתי מגיע הפתיח בפרק ואיך אני יודעת כמה זמן נמך כל פרק ואם הסצנות ממוספרות כמו בסרט? אשמח אם תענה לי. אני צריכה עזרה

Eran B.Y אמר/ה...

הי אביב
שמח שאת נעזרת בבלוג. הוא אכן מיועד יותר לכתיבה תסריטאית לקולנוע מאחר וזה גם התחום שבו אני עוסק יותר.
עם זאת, ברוב המקרים, הכללים עם זהים לכתיבה קולנועית או כתיבת דרמה לטלוויזיה.
לשאלותייך:
כן, מציינים פתיח
וכן, ממספרים סצנות. כל פרק מספור מחדש
אם את משתמשת בפורמט תסריט מקצועי כמו שאת יכולה למצוא כאן בבלוג, אז כל עמוד תסריט שווה לדקת מסך, כך שבשביל פרק דרמה של 35 דקות את צריכה כשלושים וחמישה עמודי תסריט

אביב אמר/ה...

תודה רבה. גם על התשובות וגם על הבלוג. עזרת לי מאוד :)

אלמוג אמר/ה...

שלום ערן. הבלוג שלך מצויין ועוזר לי המון אך רציתי לשאול משהו בקשר לשאלתה של אביב, בהקשר לפתיח, תוכל להגיד כיצד מציינים אותו? כלומר, האם הוא מצויין כמו סצנה רגילה? ועוד שאלה אחת, אם הסצנה נמצאת במקום לא מחושי לדוגמא חלום, כיצב מציינים זאת? אשמח אם תענה לי :)אלמוג