8.7.2013

איך לכתוב סינופסיס? חלק ב' - מבנה עלילת הסרט לפי גליון הביטים של בלייק סניידר


במסגרת כתיבת תסריט אנימציה לפני כשלוש שנים, חשפה אותי רבקה וולמן (מנהלת הפיתוח של חברת האנימציה סנובול) לספרו של בלייק סניידר, save the cat. כמו כל ספר הוראה לתסריטאות (כולל בלוג זה) היו בו חלקים מעוררי השראה וחלקים אחרים שאותם מצאתי פחות מועילים. עקרונית, נחשב ספרו של סניידר לאחד המצליחים בהוליווד בשנים האחרונות ובמיוחד התפרסם המודל שלו למבנה העלילה אותו הוא מכנה - גליון הביטים העלילתיים (the beat sheet). 
על פי סניידר יש לכל עלילה בסרט 15 ביטים (ביט - שינוי כיוון, עלילתי באופן ספציפי לדיון זה. ישנה גם משמעות אחרת למילה ביט עליה ארחיב כשאגיע לכתיבת דיאלוג בסצנה). 
סניידר אף טוען שלכל שלב יש מיקום ברמת העמוד או טווח עמודים כפי שאני מפרט כאן. וזהו גליון הביטים העלילתיים של בלייק סניידר :

  1. אימג' פותח (עמוד 1) - אימג' שמכניס אותך ישר לתוך העולם והסיפור. עדיף אימג' שגורם לך להזדהות עם הגיבור ובעייתו עוד לפני שלמדת עליו. 
  2. הצהרת התימה (עמוד 5) - זה יכול להיאמר על ידי הגיבור או דמות שמגיחה ולא רואים אותה יותר אבל היא מבטאת את התימה של הסרט. למשל, בסרט "מוצאים את נמו" כשלוש דקות אחרי תחילת הסרט מוצא ברדג את נמו, השורד היחיד מתקיפת הצלופח הוא אומר לו "אני לא אתן ששום דבר ייקרה לך" ומצהיר את תימת הסרט - דילמת הדאגה האבהית מול ההתבגרות של הבן העצמאי. 
  3. רקע לעולם הסרט (עמוד 1-10)- מצב הדברים לפני שמתחיל הסיפור. המציאות שבה חי הגיבור, המצוקות שמהם הוא סובל או החסך שמפריע לו. 
  4. האירוע המחולל (עמוד 12) - זהו מושג יסודי וחשוב החורג ממשנתו של סניידר. האירוע המחולל הוא קריטי בכל נרטיב סיפורי וזהו בעצם האירוע שבגללו לא היה מתרחש הסיפור וברגע שהוא קורה, הכל חייב להשתנות והגיבור חייב להתחיל את המסע שלו. 
  5. התלבטות (עמוד 12-25) - למרות שהאירוע המחולל מטלטל את חיי הגיבור, בדרך כלל הוא לא מיד ייצא לדרך. לפני שיוצאים למסע הירואי יש התלבטות האם לעזוב את העולם הנורמאלי ולקחת את הסיכון. זה בדיוק השלב בתסריט שמישהו או משהו עוד מנסה לעכב את הגיבור. 
  6. שבירה למערכה השניה (עמוד 25) - על המערכה השניה כתבתי כבר כשדיברתי על פילדס, אבל בשונה ממנו, סניידר מבהיר שלא צריך "לעבור" למערכה השניה אלא "לשבור" אליה. צריך לקרות אירוע קיצוני המחייב את הגיבור לצאת לדרך, לשנות את כיוון העלילה ולהתחיל את הסיפור. 
  7. סיפור המשנה (עמוד 30) - גם אם הסיפור המרכזי הוא סיפור אקשן, תמיד יהיה בו סיפור אהבה. ואם הסיפור המרכזי הוא סיפור אהבה, אז לגיבור יהיה גם סיפור משנה בעבודה או עם בן משפחה אחר. זה לא משנה מהו הסיפור הזה, אבל זאת הנקודה שבה הוא מתחיל והוא מתקדם במקביל לעלילה המרכזית. 
  8. כיף ושעשועים (עמוד 20-55) - זאת בעצם המערכה השניה על פי סניידר. זה המקום שבו היופי, הייחוד והכיף של עולם הסרט באים לידי ביטוי. ב"מוצאים את נמו" זה הרגע שבו נראה אילו הרפתקאות מזמן האוקיינוס הגדול, בג'יימס בונד זה יהיה הרגע שבו הוא יקבל משימה ואת הגדג'טים המיוחדים שלו. זהו גם הרגע שבו הגיבור פועל להשגת מטרתו וחושב שהולך לו ושהוא עוד רגע מנצח.  
  9. נקודת האמצע (עמוד 55) - כשמה כן היא, נקודת האמצע של הסרט. הגיבור נתקל במכשול שמבהיר לו שזה לא הולך להיות כך פשוט. אם זה סיפור אהבה, אז כאן בעצם יבוא הסדק שבגללו בסוף יצטרכו האוהבים להיפרד. 
  10. הרעים מתקרבים (עמוד 55-75) - אל מול הגיבור פועל האנטגוניסט (האנטי גיבור) ולאחר שמנע את התקדמותו של הגיבור בנקודת האמצע, הוא כרגע הולך ומצליח להכשיל את הגיבור. האנטגוניסט לא חייב להיות אדם אלא גם נסיבות, גורל או מציאות מסוימת. 
  11. הכל אבוד (עמוד 75) - האנטגוניסט מנצח לכאורה ומחזיר את הגיבור לנקודת האפס ואולי אפילו פחות ממנה. 
  12. שעתה האפלה של הנפש (עמוד 75-85) - הגיבור מתייסר ואף מצטער שיצא לדרך. הוא חייב לחוות כאן משבר שיכול להימשך בין מספר שורות בתסריט לכמה עמודים, אבל זהו הרגע האנושי של השבירה לפני התקומה והחזרה אל הסוף. 
  13. לשבור למערכה השלישית (עמוד 85) - שוב, צריך לקרות כאן משהו משמעותי שיגרום לגיבור לזנק על הסוס (באופן מטאפורי) ולהסתער מחדש על מטרתו. 
  14. פינאלה (עמוד 85-110) - המערכה השלישית והאחרונה שבה הגיבור מצליח במשימתו ומנצח את האנטוגניסט. לתחושתי, זה השלב שבו סניידר קצת חיפף, כי בפינאלה צריכים להיות שלושה שלבים והם: התוכנית של הגיבור נתקלת בבעיות (שכאן שוב, הגיבור לא מצליח בתוכניתו המסוכלת על ידי האנטגוניסט וזה מחייב אותו לאלתר), הגיבור מגיע לתובנתו המשמעותית (שהיא גם זאת שנותנת לו את הפתרון הסופי למצוקתו ואת הדרך להתגבר על האנטגוניסט) ווהגיבור מנצח נצחון סופי ומשמיד את האנטגוניסט. זו התוספת שלי למודל השלבים של סניידר, כך שצריכים בעצם להיות 17 ביטים ולא אחד. 
  15. אימג' סופי (עמוד 110) - בדיוק כמו בתחילת הסרט, הסדר שב אל כנו, רק הפעם בצורה המאוזנת וההרמונית, ולמרות שהגיבור פתר את מצוקתו אנחנו כבר מספיק קשורים אליו רגשית בשביל לראות אותו מסודר ולהתענג על זה ורק אז אנחנו יכולים לעזוב אותו ולסיים את הסרט. 
חשוב לי להבהיר שכמו כל מודל עבודה, צריך להתייחס למודל הזה באופן גמיש. הוא יותר מתאים לסיפור מסע אקשן מלסיפור אהבה לא לינארי (סניידר הרבה לרדת על "ממנטו" בספרו, לדוגמא, מאחר ו"ממנטו" כסרט לא לינארי לא פועל לפי המודל של סניידר. סניידר חשב ש"ממנטו" הוא לא סרט טוב, ומאחר ואני חושב שהוא יצירת מופת, דעותינו חלוקות). אבל מהנסיון שלי, מודל העלילה הזה הוא מודל יעיל וטוב ברוב המקרים לתאר תהליך סיפורי  ולבסס עליו מבנה עלילתי טוב.

טיפ לגיבוש מנגנון עלילתי - בחרו סרט קיים שהוא קרוב בתימה ובמבנה שלו לסרט שאתם רוצים לכתוב, צפו בו ותרשמו את רשימת הסצנות והמהלכים העלילתיים שבו ואחר כך נסו ליישם זאת עם התסריט שלכם.  
באותה הזדמנות שבה לימדו אותי על המודל של סניידר, אף דרשו ממני (ומאחר וזאת הייתה עבודה בתשלום, אז גם עשיתי כפי שביקשו) לכתוב את הסינופסיס ואת תקציר העלילה לפי השלבים השונים של סניידר.
זה היה לפני כמה שנים ומאז אני עובד עם המודל הזה ואף יצרתי כבר גרסה משלי למבנה עלילה רצוי של סרט שאותו אפרט בפוסט הבא.  

12 תגובות:

אורית גוטליב אמר/ה...

הייי :)
קודם כל תודה, אני נהנת מאוד לקרוא את הפוסטים שלך וזה נחמד כי הם מאלצים אותי להתאמת עם הסיפור והדמויות שלי למרות שלא תמיד בא לי :).
אשמח עם תענה על שלוש שאלותיי:
1. האם המבנה של בלייק קביל גם לסרטים קצרים ויש רק להתאים מחדש את המספור של עמודים או שמא בסרטים קצרים יש פרטים שמושמטים מפאת חוסר זמן ודחיסות העלילה?
2. האם מבנה זה מתאים גם לסרטי "ארטהאוס" או שמא לסרטים אלו יש נשמה ומבנה משלהם. הרי גם בעולם שאין בו חוקים יש חוקים לא?
3. מדוע אירוע מחולל הוא מושג יסודי וחשוב החורג ממשנתו של סניידר? לפי הבנתי את גיליון הביטים מקריאה בבלוג שלך לסניידר יש אלמנטים נוספים הדומים ו/או נשענים על חלוקת העלילה על פי פילדס, לא?

תודה,
אורית

Eran B.Y אמר/ה...

הי אורית,
ראשית תודה ושמח שאת נהנית.
1. המבנה של סניידר פחות מתאים לסרטים קצרים מאחר ואין בהם רוחב יריעה מספיק. בבלוג הזה אני עוסק במיוחד בכתיבת תסריטים באורך מלא אבל בעקבות שאלתך, אכתוב פוסט על מבנה של סרט קצר. בקצרה, מבנה של סרט קצר צריך לכלול את שלוש המערכות בצורה קצרה ויעילה יותר ובעיקר את האקספוזיציה והאירוע המחולל של ההתחלה ואת הפתרון וההתגברות של הגיבור בסוף. המשמעות היא שבסרט קצר המערכה השניה היא קצרה יותר ולכן כוללת לרוב רק מכשול אחד שמעכב ודרכו הגיבור מגיע לתובנה המרכזית שלו שאיתה הוא יכול לעבור למערכה השלישית.
2. סניידר טוען בספרו שהמבנה שלו מתאים לכל הסרטים המופקים בצורה מסחרית ואף מדגים בצורה מאד אפקטיבית את המודל שלו על סרטים רבים. עם זאת, אפילו הוא, בהתייחסו ל"ממנטו", אומר שלא כל הסרטים פועלים על פי המבנה שלו. המבנה שלו הוא טוב במיוחד לכתיבת תסריטים "קלאסיים". לסרטים אמנותיים יש יותר חירות במבנה שלהם אבל גם מי שכותב אותם צריך לזכור כמה מהכללים של המבנה וזה גם מוביל אותי לשאלתך השלישית.
3. אירוע מחולל הוא מושג בסיסי שמופיע בכל תיאוריות המבנים. עם זאת, תמיד מפתיע אותי כמה פעמים תסריטאים שוכחים אותו ולא מבינים את חשיבותו. גם סרטי ארטהאוס צריכים לכלול אירוע מחולל כמו גם אלמנטים נוספים מתוך המבנה המוצע על מנת שהסיפור שבהם לא יהיה משעמם. אבל בסרט ארטהאוס מי שמוביל הוא הגיבור ולא העלילה ולכן מתאים יותר להתייחס אליהם במבנה של מסע גיבור, כמו במודל של טרובי, שעליו אכתוב בפוסט הבא בעוד מספר ימים.

נתנאל אזולאי אמר/ה...

היי ערן,
ראשית, תודה על החומר העשיר שלך שבחרת לחלוק,
ושנית, האם לדעתך יש מקום בסינופסיס לתיאור המהלכים תוך שימוש בדימויים, או בכלל- האם ניתן להשתמש במבנה שציינת ולתוכו ליצוק תוכן עלילתי המתאר בפירוט את ההתרחשויות והאירועים? (כמובן, במסגרת של עד 3 עמודים)

אודה על תשובתך,
נתנאל

Eran B.Y אמר/ה...

כן, וכן.
כפי שכתבתי בפוסט הראשון, זה שסיפונסיס כתוב בצורה מעניינת הכוללת דימויים קולנועיים ורמזים ראשונים לסצנות ולמבע קולנועי זה תמיד עוזר.
ואשר לשאלה השניה, המילה היחידה שאני רוצה לשים עליה דגש היא "בפירוט". סינופסיס לא יכול לרדת יותר מדי לפרטים כי אחרת יהיה קשה לכסות את כל היריעה, אז אפשר לפרט בסינופסיס התרחשות אחת או שתיים, עדיף קריטיות, בשביל לתאר יותר במדויק מה קורה, אבל זה בערך הגבול.

נתתי דוגמא לסינופסיס שכתבתי באחד הפוסטים למעלה. שם אתה יכול לראות את המידה של הפירוט.

ושמח שיכולתי לעזור
ערן ב.י

אנונימי אמר/ה...

היי ערן,
תוכל לפרט איך זה עובד גם בסדרות?

אנונימי אמר/ה...

היי ערן,
הבלוג שלך מאוד מעניין, עוזר ומהנה לקריאה :)
אשמח אם תוכל לכתוב על המונח "Save the Cat" שמעתי עליו כמה פעמים הזכרת לי אותו שוב.
תודה כמו תמיד על כתיבה מעולה!

Eran B.Y אמר/ה...

שמו של הספר של סניידר "הצל את החתול!" מתייחס לסצנה קלאסית שבה הגיבור כחלק מהאקספוזיציה שלו מציל חתול התקוע על עץ. ברגע שהוא עושה את זה אנחנו הצופים יודעים לא רק שהוא גיבור, אלא גם רגיש ולכן מתחברים אליו
בהשאלה, משתמש סניידר במונח הזה על מנת להעביר את המסר שחשוב מאד להתאהב בגיבור או לפחות להידלק עליו כבר באקספוזיציה.
ולכן, גם נתן לספרו את השם של המונח הזה.

ולמי ששאל על טלוויזיה, ארחיב על זה במהלך החודשים הקרובים

רוני גולומביק אמר/ה...

היי, לא כל כך הבנתי את שלב מספר שתיים אשמח להסבר יותר ברור? :)

Samsa אמר/ה...

ע״ע ״מסע הגיבור״
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

Eran B.Y אמר/ה...

רוני, בתגובה למעלה פירשתי את את המונח של הצל את החתול ומשמעותו. ראי שם

סמסה, על מסע הגיבור כתבתי בפוסט אחר כאן בבלוג כולל תרשימים שונים. כמובן שאני מכיר את המודל שהוא אחד הידועים בעולם הסיפורת

ומי ששאל על סדרות, יש לי פוסט שעוסק בפיתוח לסדרות ובקרוב מתכנן להרחיב בפוסטים נוספים על מבני עלילה ותהליכי עבודה בפיתוח לסדרות טלוויזיה לאור ידע שרכשתי בתחום בשנתיים האחרונות

אנונימי אמר/ה...

למדתי הגדרות ממך לכתיבה כחובבן , הם יעזרו לשמש בסיס לכתיבה
הגדרות עוזרים לבסס עליהם תבניות , אפשר למצוא רמזים בכל סרט הוליוודי
על השלבים האלו ההזדהות עם הגיבור , האירוע המחולל, שלבי הקושי וכמה פינלות .
אבל חלק מהתוכן מתייחס באופן כביכול חד משמעי להגדרות כדרך חובה, וכמו שאמרתי שרואים הרבה סרטים כל צופה מבחין פחות או יותר באותו שרשור אירועים , ולכן לא נראה
נכון לכל השיטות שהצגת להיות כמו חוקים , הרבה סרטים יוצאים משעממים שהרי אם צופה כבר מזהה את השלבים שום דבר שחוזים לא יכול להיות מרגש , גם אם זה בשינוי אדרת כמו שאומרים מייד מזהים מה יפריע בין בני הזוג או מי ינסה לחסל את הגיבור פחות או יותר בורין, אז כמובן כל זה לטעמי בסיס חשוב שצריך להיות במסגרתו לביצוע של בעלי מקצוע ולא רובוטים !

Eran B.Y אמר/ה...

לא חושב שאי פעם השתמשתי בהגדרות אלו כחוקים.
אין חוקים באמנות. רק תבניות וכללי עבודה שהם יותר בגדר המלצות.
תבנית תסריטאית היא כמו מתכון. הביצוע קובע אם העוגה תצא טעימה, מצוינת, או גרועה.

עקרונית, אתה יכול לכתוב ללא שום כללים. המבחן האמיתי הוא בתסריט הגמור
ומניסיוני למדתי שאלו שיודעים לשבור את הכללים הכי טוב הם אלו ששולטים בהם. לכן ממליץ בהתחלה כן לעבוד עם מבנה קיים ולשלוט בו. אבל גם זה, כמו כל דבר שאני כותב בבלוג שלי הוא בגדר המלצה, ואתה מוזמן לעשות מה שאתה חושב לנכון